שאלות שגרושים וגרושות שואלים לגבי היחסים עם האקס 

מקבץ שאלות שנשאלו בפורום גרושים וגרושות בתפוז ובפורום מתגרשים בוואלה

נפרדים כדי לחשוב על הקשר

"האם פירוד בין בני זוג למטרת חשיבה על הקשר בין השניים לרוב מוביל לגירושין
או יש סיכוי שהשניים יחזרו להיות ביחד? כרגע אחד מבני הזוג לא מרגיש אהבה לשני רוצה לבחון את הקשר ולא מוכן לטיפול זוגי. היתי רוצה לדעת גם מעט על הסטטיסטיקות".

"לצערי אין בידי סטטיסטיקות ואינני יכולה להרגיע (או להדאיג) אותך בעזרת עובדות. ובכל מקרה, כל מה שיקרה בבית שלך יהיה מאה אחוזים של המקרים, כך שממילא בתחום הזה סטטיסטיקות לא לגמרי יעילות...

בכל אופן, אני יכולה לספר לך על הנסיון המקצועי שלי ולשתף אותך בתחושה שאין לדעת. יש זוגות שעשו חשיבה, עבודה עצמית, וחזרו לקשר ממקום אחר, חדש, מספק וחזק. ממש מקום אחר. אצל זוגות אחרים, המונח "פירוד זמני כדי לחשוב על הדברים" היה סוג של מכבסת מילים, שמאחוריו הסתתר צד אחד שרצה כבר ללכת, אבל מכל מיני סיבות היה לו נח יותר לעשות את זה הדרגתית.

אחד הסימנים שמעידים יותר מאחרים מה הכוונה האמיתית של הצדדים הוא מה הם עושים בזמן הפירוד. אם הם הולכים לטיפול זוגי, עובדים על הקשר, מתיעצים עם חברים, כותבים על זה ברשת, מהרהרים ומחפשים כיוונים חדשים - אז יש סיכוי לחזרה לקשר. אבל אם הזמן הוא הדבר היחידי שמתקדם - אז בעצם אין כאן עבודה אמיתית על הקשר.?


הבעל לא מבין שהכל נגמר

"הכיצד תגיבי על בעל שלא מסוגל להבין כי הכל הסתיים יש הסכם ואנחנו לפני בית הדין הרבני.. הוא מטריד אותי ומבקש שנעשה עוד נסיון קצתי ומאסתי בנסיונות מזה שלושים שנה.. בבקשה הנחי אותי הכיצד לנהוג"

"אם אכן אתם מנסים כבר שלושים שנה ללא הצלחה - אפשר להבין למה מאסת בנסיונות, קצת בהשתדלויות, וכל מה שמתחשק לך עכשיו זה לחתוך, וכמה שיותר מהר....

אבל לפעמים נדמה לנו שניסינו וניסינו - למרות שלא באמת ניסינו עד הסוף. האם דיברתם על הדברים באמת עד הסוף (אני לא שואלת אם רבתם, אלא אם דיברתם...)? האם ניסיתם שיטות שונות על מנת לשפר את הקשר? האם הלכתם ליעוץ זוגי? האם נתתם לעצמכם צ?אנס אמיתי? ....

אן התשובה לכל השאלות היא כן - כנראה שבאמת אין מה לעשות. אבל אם את מרגישה בתוך תוכך, שאולי בכל זאת היה אפשר לתת עוד נסיון נוסף - כדאי לעשות אותו. תמיד אפשר לחתום על ההסכם. תמיד אפשר להתגרש בבית דין רבני... יש מעט מאד הזדמנויות בהן אפשר באמת באמת לעבוד ולתקן את הדברים. האם מיציתם את ההזדמנויות הללו?



פרוד שהולך וחוזר ושוב הולך

"...לפני כשנתיים התחלנו בהליכי גירושין אבל מחולשה שלי וצרכי הילדים, חזרתי לשלום בית. לפני כחודש עזבתי בשנית. שאלתי היא: מה היא הדרך הנכונה להבהיר לצד השני שאין חזרה. במיוחד שמדובר בטיפוס תלותי אשר מאמין שלחץ ואי תפקוד יגרום לחזרה?.

"אתה מספר לנו שאשתך היא "טיפוס תלותי אשר מאמין שלחץ ואי תפקוד יגרום לחזרה" ומצייר אותה כחלשה בקשר, אבל מסיפורך עולה שהמצב מורכב עוד יותר, מאחר שגם את עצמך אתה מתאר כחלש ותלותי, ולכן חזרת לשלום בית מתוך "חולשה". ויותר מכך, גם את הילדים אתה מתאר כחלשים, מאחר שאחת מהסיבות לחזרתך הביתה היתה "צרכי הילדים".

מסתבר שבית שמנוהל על ידי החולשות של כולם תפוס חזק חזק בתוך הקשר ומתקשה לאפשר פרידה, גם כשתהליכי הגירושין כבר החלו ואולי אף הגיעו לידי הבשלה....

נשמע לי שבדרך הזו יהיה לכם קשה לנהל את הפרידה, כי פרידה היא תהליך אקטיבי, שבו צריך לקחת החלטות, לעשות מעשים, ליסד הרגלים חדשים עבור כולם, לעבור שינויים... לעשות! אם באמת כולכם חלשים ופאסיבים, ויש סכנה שהמצב לא יפתר, מהסיבות ה"לא נכונות" - כדאי לכם לערב איש מקצוע.

אולי תשמח לדעת, שכמו שהרבה זוגות פונים לטיפול על מנת להשאר בקשר, יש לא מעט זוגות אחרים, שפונים ליעוץ על מנת להפרד בשלום. כי יש דבר כזה - להפרד בשלום - ולפעמים צריך קצת עזרה מבחוץ כדי להשיג אותו?


התגרשתי בלי שרציתי

"אני התגרשתי לפני חודשיים בלי שרציתי. הכריחו אותי ואני לא מסוגלת לחיות הכל נראה שחור והאמת, טעות היתה שהסכמתי לטקס המגעיל הזה. מה עושים?"

"אל תשארי לבד. את נשמעת בתוך משבר חריף. אל תשארי לבד עם התחושות הקשות שלך. את צריכה עזרה - משפחה, חברים או אפילו עזרה מקצועית. השחור של היום יכול להתפוגג - אבל את צריכה לעזור לעצמך.
אל תשארי לבד! תבקשי עזרה!"


רק נשים יוזמות גירושין?

"גם אני התגרשתי לפני חודש ולא ביוזמתי. הבעל חשב שבחוץ יש בנות יותר טובות, פירק הכל אחרי 4 שנות נישואים ועוד 5 שנות חברות. למה נדמה שרק נשים כאן יוזמות את הגירושים? אצלי הוא יזם? והפתיע אותי בתביעה..."

"זה נכון, לא רק נשים יוזמות גירושין. עדיין לא מעט גברים הם אלה שמפרקים את הקשר.

ההלם הוא קשה, במיוחד בחודש הראשון. אבל לאט לאט תגלי, שלא הכל שחור.

אני מקווה שיש לך משפחה תומכת וחברים טובים, כי זה מה שצריך בתקופה הראשונה. הרבה שיחות, הרבה עידוד, והרבה הרבה חיבוקים.....

והזמן והרצון שלך להמשיך הלאה - יעשו את שלהם. "


הסדרי לינה או קבלת החיים החדשים של האקס?

"השבוע גיליתי שגרושי עבר לחיות עם חברתו ובשישי האחרון לקח את ילדינו לביקור בביתו החדש. עד היום 8 חודשים מאז שנפרדנו הוא לוקח את הילדים כל סוף שבוע שני להוריו מאחר ולא היה לו מקום אחר להביאם ... היום בבוקר שאלתי את הילדים על הביקור ועל התרשמותם מהחברה והם אמרו שהיא נחמדה ושאפילו ישנה איתם באותו חדר בבית הסבים.
בנקודה זו גיליתי ממש במקרה שילדי חלקו חדר עם אישה שראו רק כמה פעמים קודם לכן. אני נחרדתי מהרעיון שילדי ישנו כשבמרחק של מטר מהם חולק אביהם מזרן עם חברתו.
צלצלתי אל גרושי והודעתי לו שאני ממש לא מרוצה מהעניין- הוא טען שאני מגזימה.
צלצלתי לאמו של גרושי ושאלתי לפשר העניין והיא ענתה שגם היא לא מקבלת את הלינה הזו ושביקשה ממנו עוד לפני שהלכו לישון שהלינה לא תהיה משותפת...
האם אני מגזימה? האם לא כדאי להמנע מהכנסת אנשים נוספים לחייהם של הילדים בשלב זה?"

"אמנם קראת להודעתך "הסדרי לינה" אבל נדמה לי שההודעה נוגעת לנושא הרבה יותר רחב, של קבלת החיים החדשים של הגרוש שלך, והעובדה שהדרך בה הוא חי ומחנך את ילדייך לא תמיד עולה בקנה אחד עם מה שאת רוצה/מרגישה/חושבת.

הפער הזה, ביננו לבין האקסים שלנו, הוא בלתי נסבל כמעט. היינו רוצים שתהיה לנו שליטה מלאה על הדרך בה הילדים שלנו גדלים ומתחנכים, ואני פוגשת הרבה מאד גרושים וגרושות שמתקשים מאד עם סגנון החיים השונה לחלוטין שמנוהל בבית האקס/ית.

כשחושבים על זה, אז די הגיוני לצפות שהחיים של הבנזוג לשעבר שלנו יהיו שונים משלנו אחרי הגירושין - כי עכשיו כל אחד מאיתנו יכול לממש את כל מה שכל השנים חשב שזו "הדרך הנכונה" - בלי להתפשר עם הצד השני, בלי לוותר ובלי להתווכח. הרבה זוגות מצאו את עצמם מתווכחים לאורך כל שנות הנישואים על הדרך הנכונה לחנך את הילדים, וחשים הקלה גדולה אחרי הגירושין, כשהם יכולים סופסוף לממש את מה שתמיד רצו לעשות.

ילדים הם מאד גמישים, ויכולים להתרגל בקלות לשינויים הגדולים בין הבית של אמא לבית של אבא, בדיוק כמו שהם מתרגלים להתנהג אחרת אצל כל סבתא, אחרת בבית ספר ואחרת בבית של חברים. יחד עם זאת - יש לכולנו קוים אדומים - סוגי התנהגויות שלא נסכים שיתרחשו בבית השני. למשל, רובנו לא נסכים שהילדים יהיו חשופים לעישון סמים בבית של האקס, לחשיפה למין, לפורנוגרפיה וכמובן גם לאלימות.

בעצם, השאלה היא אם הלינה של ילדייך בביתם החדש של האקס וחברתו היא בעייתית. בלי להכנס למה שקרה קודם, בבית הוריו (כי הרי זה כבר היה ומת) כדאי לבדוק את המצב כמו שהוא היום: האקס שלך בונה לו חיים חדשים, הוא כנראה רציני לגבי זה - כי הם עוברים לגור יחד, כלומר זה כנראה בכל זאת קצת יותר מאשר סטוץ זמני. במקרה כזה, אכן, הגיוני שהילדים יכירו את האשה ויתארחו בביתם המשותף. אם היית יודעת על סידור הלינה המשונה הקודם, היה אולי מה לעשות עם זה, אבל כעת, נדמה לי שהקושי בא על קיצו ועלייך לשמוח על הענין.

מבין השורות של מכתבך נשמע לי שהתקשורת בינך לבין האקס שלך די מתוחה. נכון שהתגרשתם - אבל דווקא עכשיו זה הזמן לעבוד על הדרך שבה אתם מתקשרים - לטובת הילדים. ילדים מגיבים מאד קשה למתיחויות שהם חשים בין הוריהם. איכות הקשר בין ההורים הגרושים היא אחד המדדים החשובים ביותר להתמודדות הטובה של ילדיהם עם החיים בהמשך. אני מתרשמת שאת מאד קשובה לצרכים של ילדייך הקטנים, וזה מצוין. חלק מההתכווננות הזו כרוך גם בעבודה על עצמך לשפר את התקשורת עם האקס - לפחות בכל הקשור אלייך : לקבל את החיים החדשים של האקס שלך, ואפילו לפרגן לו. במיוחד ליד הילדים. יש לי הרגשה שאת יכולה!"